קרע בסהרון (מניסקוס) בברך
Meniscal tear in children and adolescents
הדף הזה מיועד להורים, וגם למתבגר עצמו. הוא מסביר מה זה הסהרון, מתי אפשר לטפל בקרע בלי ניתוח, מה עושים בניתוח, ומה צפוי אחריו.
מה קרה
בכל ברך יש שני סהרונים (מניסקוס). אלה כריות סחוס בצורת חצי ירח, שיושבות בין עצם הירך לעצם השוק, אחת בצד הפנימי של הברך ואחת בצד החיצוני. הן בולמות זעזועים, מפזרות את העומס על הסחוס, ועוזרות לייצב את הברך.
לחלק החיצוני של הסהרון, הקרוב לדופן הברך, יש אספקת דם טובה. לחלק הפנימי יש מעט דם, ולכן הוא מחלים פחות טוב. אצל ילדים אספקת הדם טובה יותר מאשר אצל מבוגרים, וזו אחת הסיבות שאצלם מנסים לתפור את הקרע ולא להסיר אותו.
הקרע קורה בדרך כלל בספורט, בסיבוב של הברך כשהיא מכופפת חלקית. הרבה פעמים הוא קורה יחד עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית. לפעמים מרגישים "פופ", ולפעמים לא זוכרים בכלל רגע של פציעה.
מה מרגישים - כאב בצד הפנימי או החיצוני של הברך, ונפיחות. הרבה פעמים הכאב יורד אחרי הפציעה, וחוזר עם פעילות. יש ילדים שמרגישים "תפיסה" או קליק בברך, תחושה שהברך בורחת, או ברך "נעולה" שאי אפשר ליישר עד הסוף.
אבחנה
- בדיקה גופנית - בודקים נפיחות ורגישות בקו המפרק, ועושים תנועות מיוחדות שמעוררות את הכאב. בודקים גם את הרצועות, כי קרע בסהרון בא הרבה פעמים יחד עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית.
- צילומי רנטגן - כדי לשלול שבר, פגיעה בלוחית הגדילה, או פיסת עצם שהשתחררה.
- MRI - מראה את רוב הקרעים, אבל הוא לא מושלם. אצל ילדים הוא יכול גם להראות קרע שאין, וגם לפספס קרע. לכן ההחלטה נשענת גם על הסיפור ועל הבדיקה, ולא רק על הצילום.
אם יש גם קרע ברצועה הצולבת הקדמית, יש לכך דף הסבר נפרד.
הטיפול
ההחלטה מתקבלת יחד איתכם ועם הילד, לפי סוג הקרע, הגודל והמיקום שלו, התסמינים, ופגיעות נוספות בברך.
טיפול שמרני (בלי ניתוח)
- מתי בוחרים בו - בקרעים קטנים ויציבים: קרע חלקי שלא עובר את כל עובי הסהרון, או קרע קצר, פחות מכ-1 ס"מ, בשוליים החיצוניים. קרעים כאלה מחלימים הרבה פעמים מספיק טוב כדי שהתסמינים ייעלמו.
- מה עושים בפועל - תקופה של מנוחה יחסית, קרח, ופיזיותרפיה לחיזוק השרירים ולשיפור השליטה בברך. חוזרים לפעילות בהדרגה.
- מה חשוב לדעת - אם הכאב, הנפיחות או תחושת התפיסה חוזרים, שוקלים ניתוח.
טיפול ניתוחי - ארתרוסקופיה
- מתי הניתוח נדרש - רוב הקרעים אצל ילדים ומתבגרים שגורמים לתסמינים צריכים ניתוח: כאב שלא חולף, נפיחות חוזרת, תפיסה בברך, או קרע ארוך ולא יציב. ברך "נעולה" שאי אפשר ליישר היא סיבה לניתוח מוקדם.
- איך עושים את הניתוח - בעזרת מצלמה (ארתרוסקופיה), דרך 2 עד 3 חתכים קטנים בחלק הקדמי של הברך. לפעמים צריך חתך קטן נוסף בצד הברך, כדי לקשור את התפרים.
- ההרדמה - הרדמה כללית.
- האשפוז - קצר, לרוב יום אחד עד לילה אחד.
שתי אפשרויות בניתוח
- תפירת הסהרון - זו האפשרות המועדפת אצל ילדים ומתבגרים. תופרים את הקרע, כדי שהסהרון יחלים ויישאר שלם. אצל ילדים מנסים לתפור גם קרעים שאצל מבוגר כבר היו מסירים, כי הסהרון שלהם מחלים טוב יותר.
- הסרה חלקית של הסהרון - כשאי אפשר לתפור את הקרע, מסירים רק את החלק הקרוע, ומשאירים כמה שיותר סהרון בריא. ההחלמה מהירה יותר.
למה כל כך חשוב לשמור על הסהרון - ככל שמוסר יותר סהרון, הסחוס בברך סופג יותר עומס, והסיכון לשחיקה בברך לאורך שנים עולה. לכן, כשאפשר, תופרים.
ההחלטה הסופית בין תפירה להסרה חלקית מתקבלת לפעמים רק במהלך הניתוח, כשרואים את הקרע מקרוב.
הסיכונים העיקריים
- הקרע לא מחלים אחרי תפירה - ואז צריך ניתוח נוסף, לתפירה חוזרת או להסרה חלקית. זה קורה אצל כ-15 מכל 100 ילדים, ויותר בקרעים גדולים.
- נוקשות או כאב בברך - לרוב חולפים עם הפיזיותרפיה.
- זיהום סביב אזור הניתוח, פגיעה עצבית, או קריש דם - נדירים.
הקיבוע - כמה זמן (אחרי ניתוח)
ההחלמה תלויה בעיקר בשאלה אם הסהרון נתפר או הוסר חלקית:
| אחרי תפירה | אחרי הסרה חלקית | |
|---|---|---|
| סד | כן, כ-4 עד 6 שבועות | בדרך כלל לא |
| דריכה | מוגבלת, עם קביים, כ-4 עד 6 שבועות | מותר לדרוך כמה שנוח, כבר מהיום הראשון |
| תנועת הברך | מתחילים מוקדם, בהדרגה | מתחילים מיד |
| חזרה לספורט | 3 עד 4 חודשים | בדרך כלל כ-6 שבועות |
דריכה אחרי תפירה - מוגבלת, עם קביים, בדרך כלל 4 עד 6 שבועות. בחלק מסוגי הקרעים המנתח מתיר לדרוך מוקדם יותר, והוא יגיד לכם אם זה המקרה.
- קרח - בשבועיים הראשונים, נגד כאב ונפיחות.
- מקלחת - לרוב 2 עד 3 ימים אחרי הניתוח, לפי הוראת המנתח.
מעקבים
| מתי | מה נעשה בביקור |
|---|---|
| כשבועיים אחרי הניתוח | בדיקת הפצעים והתנועה, והתחלת פיזיותרפיה מסודרת |
| כ-6 שבועות | אחרי תפירה: הפסקת הסד והקביים. אחרי הסרה חלקית: אישור לחזרה הדרגתית לספורט |
| 3 עד 4 חודשים | אחרי תפירה: מבחני כוח ותפקוד, והחלטה על חזרה לספורט |
חשוב לשים לב: הלוח כללי. התור שנקבע לכם בפועל הוא הקובע.
השיקום
הפיזיותרפיה מתחילה מוקדם. בהתחלה עובדים על יישור מלא של הברך, תנועה והפעלת השריר. אחר כך מחזקים את השרירים ומתרגלים שיווי משקל. בשלב האחרון מתרגלים ריצה, קפיצות ותרגילים של ענף הספורט.
אחרי תפירה, חשוב לא למהר: ספורט עם סיבובים וקפיצות לפני הזמן עלול לקרוע שוב את התפר.
מתי לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות
- חום מעל 38, או אודם מתפשט, חום מקומי או הפרשה מהפצעים
- כאב שהולך ומחמיר למרות משככי כאבים
- כאב, נפיחות או רגישות בשריר השוק
- נמלול או חוסר תחושה, או כף רגל חיוורת או קרה
- קוצר נשימה או כאב בחזה
- נפיחות גדולה וחדשה בברך, או ברך "נעולה" שאי אפשר ליישר
בכל אחד מהמקרים האלה יש לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות.
שאלות שנשאלות הרבה
למה לא פשוט להסיר את החלק הקרוע? ההחלמה מהירה יותר. נכון, ההחלמה מהירה יותר. אבל הסהרון מגן על הסחוס כל החיים, ובגיל צעיר יש עוד הרבה שנים לפני הברך. לכן, כשאפשר לתפור, תופרים.
הסהרון שנתפר יחלים? אצל רוב הילדים, כן. התוצאות כמה שנים אחרי תפירה טובות בדרך כלל. אצל חלק קטן הקרע לא מחלים, וצריך ניתוח נוסף.
הילד יחזור לספורט? כן. רוב הילדים חוזרים לספורט, אחרי תפירה בדרך כלל אחרי 3 עד 4 חודשים, ואחרי הסרה חלקית מהר יותר.
המידע מבוסס על ספרי לימוד אורתופדיים מקובלים ועל הפרוטוקול הנהוג במחלקה.
המידע בדף זה כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. אם משהו במצב הילד שונה ממה שכתוב כאן, או שאתם לא בטוחים - פנו אליי או לרופא המטפל.
הפנייה בדף זו בלשון זכר, מטעמי נוחות בלבד, ומיועדת לכל המינים.
מקורות
- Tachdjian's Pediatric Orthopaedics, 6th ed. Chapter 40: Pediatric Sports Medicine.
- Tolo VT, Skaggs DL, eds. Master Techniques in Orthopaedic Surgery: Pediatrics (2008). Chapter 23: ACL Reconstruction in the Skeletally Immature Patient.